בלוג זה הוקם בעקבות פרסום מקרים רבים ברשת האינטרנט וריבוי תביעות משפטיות בשל איסור הפליה כנגד המועדונים גלינה בר, גוסיפ, לאנדן הנמצאים בבעלותם של : עו"ד אורן פסקל (עו"ד אורן חזן לשעבר), נדב שצר, ניסן לרידו, אסף מזרחי , אודי אדדי ,טל גולן ועוד. ידוע לנו אודות 26 הליכים משפטיים בשל איסור הפליה, המתנהלים/התנהלו מול המועדונים הנ"ל ו/או מי מבעליהם משנת 2008. למיטב ידיעתנו ברוב מוחלט של התביעות המשפטיות שכבר הסתיימו, נאלצו בעלי מועדונים אלה, לפצות את התובעים במסגרת הסדר פשרה או פס"ד. בלוג זה יכול להיות לעזר רב לכל מי שסבור כי נפגע מהתנהלותם של מועדונים אלה, או ממועדונים אחרים. ניתן למצוא פה חומר משפטי רב בנוגע לתביעות משפטיות כנגד מועדונים אלה ומידע נוסף שעשוי לסייע במסגרת הליך משפטי. פירוט מלא של כתבי הטענות ופסקי הדין בתביעות אלו תוכלו למצוא בפוסטים השונים שבבלוג זה (כל כתבי הטענות ופסה"ד לקוחים מאתר בית המשפט אלא אם כן צויין אחרת). האירוע שהגדיש את הסאה, הנו אירוע שסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת השונים ובו לכאורה הופלה בכניסה למועדון הגלינה, בוגר סיירת מובחרת בן העדה האתיופית. חברו (הבהיר) הוכה באגרוף וכמעט איבד את ראייתו לאחר שניסה לברר מדוע נחסמת כניסת חברו. בשל אירוע חמור זה הוגש כתב אישום כנגד מאבטח המועדון והתקיים הליך פלילי במהלכו הודה המאבטח באישומים נגדו, התנצל ופיצה את הקורבן. בשל מקרה זה גם התנהלו הליכיים משפטיים רבים. עד עתה חוייב המועדון לשלם לנפגעים סך של כ 50,000 ש"ח וזאת בנוסף ל כ 30,000 ש"ח במסגרת הוצאות משפט והוצאות שכ"ט. אולם כפי הנראה טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה ובקרוב יוגש ערעור לבימ"ש העליון בנוגע לפיצוי לבחור בהיר העור בשל איסור הפליה שתביעתו נדחתה עד עתה.

טבלת דיונים לחודשים הקרובים

תאריכי דיונים קרובים בנושאי איסור הפליה ועוד
תאריך שעה בימ"ש שופט/ת סוג דיון מספר תיק הצדדים
11.03.14 12:00 אזורי לעבודה ת"א דורי ספיבק קד"מ סע"ש 43817-06-13 יגיל רמוני נגד י.י.מ.מ אבטחה (תביעת סכסוך עבודה)
04.05.14 14:00 שלום ת"א אריאל צימרמן הוכחות
מאוחד
ת"ט 44177-06-12 התנגדות לביצוע שטר רד בול בע"מ נ' אירופה הקלאסית ואסף מזרחי
ת"ט 22720-06-12 התנגדות לביצוע שטר רד בול בע"מ נ' גלינה בר בע"מ ואורן פסקל (חזן)
11.05.14 09:00 שלום ת"א מיכל ברק נבו דיון ת.פ. 47720-06-13 מדינת ישראל נ' גלינה בר ואסף מזרחי
03.11.14 11:30 ביהמ"ש העליון רובינשטיין,פוגלמן,שהם דיון רע"א 7731/13 אריה שוורץ ומוטי וודג'ה נ' גלינה בר ואח'
--.--.-- --:-- שלום ירושלים עינת אבמן-מולר ----- ת.א. 16666-01-12 תביעת נזקי גוף: אברהם ארן מצא נ' גלינה בר ואח'
--.--.-- --:-- עניינים מנהליים ת"א ד"ר דפנה אבניאלי ----- עת"מ 50819-06-12 עתירה מנהלית גלינה בר ואח' נגד עיריית ת"א ואח'

27 בדצמ׳ 2011

אירופה הקלאסית יזמות בע"מ ואסף מזרחי הורשעו בהפעלת עסק ללא רשיון בת"א

בית המשפט לעניינים מקומיים בת"א נתן לא מזמן את החלטתו במסגרת כתב אישום שהוגש נגד חברת אירופה הקלאסית יזמות בע"מ ומר אסף מזרחי ממנהליה ובעליה. ע"פ כתב האישום ביום 28.12.2009 בערב הפעילו הנאשמים ברח' דפנה 6 בת"א (מועדון גוסיפ), עסק של צריכת משקאות משכרים במקום מבלי שיהיה להם רשיון עסק.
הוראות החיקוק לפיהן הואשמו הנאשמים הנן:

עיסוק ללא רשיון בעסק טעון רישוי בניגוד לסעיפים 4,14 ו 15 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח - 1968.

בית המשפט התבקש במסגרת כתב האישום (בנוסף לעונש) לצוות על הפסקת העיסוק במקום האמור וסגירתו.

במסגרת ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים הורשעו הנאשמים ע"פ סעיפי האישום לעיל.

ביום 10.03.2011 התקיים דיון בפני כבוד השופטת הדס פלד מבית המשפט לעניינים מקומיים בת"א. ב"כ הנאשמים התנגד להצגת הרשעות קודמות של מר אסף מזרחי בענייני רישוי, בטענה שלמר מזרחי יש עסקים נוספים בעיר שאינם קשורים למועדון נשוא אישום זה, אולם השופטת אישרה הצגת הרשעות אלו.

בסופו של יום, הציגו הצדדים הסדר טיעון אליו הגיעו ועל פיו יגזרו על חברת אירופה הקלאסית קנס בסך של 6,000 ש"ח ועל מר אסף מזרחי קנס בסך 3,000 ש"ח. עוד הוסכם כי יוצא צו סגירה לעסק החל מ 1.8.2011 ויבוטל אם יוציאו הנאשמים עד אז היתר רישוי כחוק. כבוד השופטת הדס פלד אישרה את הסכם הטיעון.

(כתב אישום 02/10/0002392 בימ"ש לעניינים מקומיים בת"א).

25 בדצמ׳ 2011

ס"ע 22901-08-11: אייל אריאל נגד לונדון ישראל בע"מ, גלינה בר בע"מ, אירופה הקלאסית יזמות בע"מ, אסף מזרחי, אורן חזן , נדב שצר, ניסן לרידו

לבית הדין האיזורי לענייני עבודה בת"א , הוגשה תביעתו של מר אייל אריאל כנגד:

נתבע 1 לונדון ישראל השקעות ואחזקות בע"מ
נתבע 2 גלינה בר בע"מ
נתבע 3 אירופה הקלאסית יזמות בע"מ
נתבע 4 אסף מזרחי
נתבע 5 אורן חזן
נתבע 6 נדב שצר
נתבע 7 ניסן לרידו
נתבעים 4-7 הם מבעלי המניות של הנתבעות 1-3

התביעה הנה בגין תשלום פיצוי פיטורין, נסיעות, הודעה מוקדמת ועוד ומסתכמת בסך של כ  - 30,000 ש"ח.

בתחילת חודש דצמבר 2011 הושג הסדר פשרה בין הצדדים ובו סוכם כי הנתבעים 1-3 ישלמו לתובע סך של כ - 11,000 ש"ח.
אייל אריאל יוצג ע"י עוה"ד טל נוי.

מספר תיק: ס"ע (סכסוך עבודה) 22901-08-11 בביה"ד האיזורי לעבודה בת"א.


תגיות חיפוש: עו"ד טל נוי, אייל אריאל, בית דין אזורי לעבודה, לונדון ישראל השקעות ואחזקות , אירופה הקלאסית יזמות , נדב שצר, אורן חזן, ניסן לרידו, אסף מזרחי, גלינה בר בע"מ, אודי אדדי, דודי לנדר, טל גולן , סכסוך עבודה, 22901-08-11

16 באוג׳ 2011

תביעה ע"ס של 50,000 ש"ח מטעם סאמי חרירי נגד מועדון "גוסיפ" בשל איסור הפליה. תא"מ 37564-01-11 בימ"ש שלום בת"א.

סאמי חרירי, ישראלי ממוצא ערבי בן 35 העובד כטבח, תבע את מועדון הגוסיפ, ניסן לרידו ונדב שצר בתביעה ע"ס 50,000 ש"ח בשל איסור הפליה. התביעה הוגשה בבימ"ש השלום בת"א (תא"מ 37564-01-11). (למיטב ידיעת מערכת הבלוג, מועדון הגוסיפ נמצא בבעלות חברת "אירופה הקלאסית יזמות בע"מ" ח.פ 514349299)

ע"פ כתב התביעה , ביום 17.01.2011 סירב המועדון לאפשר את כניסת התובע למועדון עקב היותו בעל חזות ומבטא ערבי, בעוד שהכניסה אופשרה לחברתו, הגב' ילנה פוברז'ץ שהגיעה איתו. לטענת התובע בעקבות המקרה  הוא:

"חושש מלצאת למקומות הבילוי, מרגיש מושפל ללא כל עוול בכפו, כי כל שרצה זה לצאת לבלות למקום ציבורי, באירוע אליו הוזמן אישית על ידי יחצ''ן של המקום."

התביעה הוגשה סמוך מאוד לקרות האירוע ביום 20.01.2011 ובד בבד הוצגה דרישה למועדון לשמור את קלטות האבטחה במקום מיום האירוע.

במהלך חודש יולי 2011 הגיעו הצדדים להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ובמסגרתו כפי הנראה פוצה התובע בסכום לא ידוע.


לכתב התביעה לחץ כאן

5 ביוני 2011

רשימת עורכי דין המייצגים תובעים בתביעות בשל איסור הפליה (סלקציה)

רשימת עורכי הדין המצורפת להלן, מורכבת מעו"ד הרואים במיגור תופעת הסלקציה והגזענות בחברה הישראלית, מטרה חברתית חשובה ומוסרית ביותר. הרכב רשימה זו הנו ע"פ התרשמות מערכת הבלוג. פרסום הרשימה הנו יוזמה של מערכת הבלוג ועל דעת מערכת הבלוג בלבד. סדר הרשימה הנו לפי סדר האלף בית.

עו"ד אלעד קרן - ממשרד כרמי-קרן , דרך מנחם בגין 65 תל אביב-יפו.  טלפון: 03-6240222

עו"ד ארז יוסף - ממשרד אלונה כביר, רח' חיים עוזר 27 פתח תקוה. טלפון: 03-9303765

עו"ד מוטי קראוס - ממשרד אגרט-קראוס. רח' ברקוביץ 4 ת"א. טלפון: 03-6935300 (מטפל גם בתביעות נזיקין בשל אלימות במועדונים ובכלל)

עו"ד עופר רון - חסן שוקרי 2 חיפה, טלפון: 04-8674474  (מטפל גם בתביעות נזיקין בשל אלימות במועדונים ובכלל)

30 במאי 2011

יוסי לוי ואח' נגד עו"ד אורן חזן ואח' תביעה בשל איסור הפליה ת.א 158256/09 שלום ת"א

יוסי לוי, רון הדר ואלין זליחובסקי תבעו את בעלי מועדון הלנדן (גלינה בר): עו"ד אורן חזן , נדב שצר, ניסן לרידו, אסף מזרחי, טל גולן , אבירם כרמלי אלון סולר (חבר מועצת עיריית ת"א) ועוד כ - 26 נתבעים נוספים בשל איסור הפליה. התביעה היא ע"ס 450,000 ש"ח. דיון ההוכחות בתיק נקבע ליום 16.12.10 בשעה 08:30 בפני כבוד השופטת ניב ריבה מבימ"ש השלום בת"א (ת.א 158256/09).
התובעים מיוצגים ע"י עו"ד פנינה רחמימוב.
מרבית הנתבעים מיוצגים ע"י מטרי-מאירי, משרד עו"ד.

ואלה שמות כל הנתבעים:

נתבע 1 וילה סוקולוב בע"מ
נתבע 2 טל ויין
נתבע 3 ניר רן
נתבע 4 לירון תמיר
נתבע 5 טומי סטארס בע"מ
נתבע 6 לב טלר בע"מ
נתבע 7 שלמה אפריאט
נתבע 8 אלון נחום
נתבע 9 אמנון בכר
נתבע 10 שפע אורות בע"מ
נתבע 11 בריקסטון בר בע"מ
נתבע 12 אמיר אללוף
נתבע 13 אריאל ליפשיץ
נתבע 14 עמיחי לוינשטיין
נתבע 15 גיל ברזילי
נתבע 16 לונדון ישראל השקעות ואחזקות בע"מ
נתבע 17 אורן חזן
נתבע 18 אסף מזרחי
נתבע 19 נדב שצר
נתבע 20 אלון סולר
נתבע 21 ניסן לרידו
נתבע 22 אבירם כרמלי
נתבע 23 טל גולן
נתבע 24 ג'י.אל.אייצ' יזמות בע"מ
נתבע 25 עמית הלפרין
נתבע 26 יואב גילאי
נתבע 27 שלומי דיין
נתבע 28 סדן יהב
נתבע 29 ליאור לוי
נתבע 30 דביר גיא
נתבע 31 ישי לוין
נתבע 32 דולב דהן

פסק דין מיום 29.05.2011



9 במאי 2011

מדינת ישראל נגד יבגני קולבצב ת.פ 26815-06-10 בבימ"ש השלום בת"א

ביום 15.06.2010 הוגש כתב אישום נגד יבגני קולבצ'ב יליד 1985 בבימ"ש השלום בת"א. מר קולבצ'ב הואשם כי בזמן שהוצב כמאבטח במועדון הגלינה בר בנמל ת"א, תקף את אריה שוורץ במכת אגרוף בעינו השמאלית. בשל מכה זו, פונה מר אריה שוורץ לבי"ח איכילוב ע"י מד"א לאשפוז. כתוצאה מאותה תקיפה נגרמה למר אריה שוורץ המטומה על ארובה העין שמאל וחתך של 2 ס"מ שהצריך תפרים בגבתו השמאלית. חבלות אלה מוגדרות כחבלות של ממש.  יבגני הואשם בעבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין בתקיפה הגורמת לחבלות של ממש. מקרה זה סוקר בהרחבה בכלי התקשורת השונים ואף זכה לכתבה מקיפה במסגרת התוכנית "אולפן שישי" בערוץ 2.

ביום 05.05.2011, הודה הנאשם בכתב האישום נגדו והתנצל. ע"פ הסדר טיעון בין המאשימה לבין הנאשם, סוכם כי המאשימה תבקש כי מר יבגני קולבצב יבצע של"צ (שירות לתועלת הציבור) בהיקף של 50 שעות ללא הרשעה. כן סוכם כי מר יבגני יפצה את מר שוורץ בסך של 3,000 ש"ח. הסכם טיעון זה הנו על דעת מר אריה שוורץ, המתלונן בתיק.

מדינת ישראל מיוצגת ע"י פרקליטות מחוז ת"א (פלילי).
יבגני קולבצב מיוצג ע"י עו"ד יהל בן עובד.
לסרטון התקיפה מתוך "אולפן שישי" לחץ כאן

ת.א 30441-11-10: תביעה אזרחית נגד הסלקטורית עדי עוזיאל והמאבטח יבגני קולבצב בשל איסור הפליה

מר אריה שוורץ ומר מוטי וודג'ה הגישו באמצעות עו"ד עופר רון, תביעה אזרחית (ת.א. 30441-11-10, בימ"ש שלום ת"א), בשל איסור הפליה וכן בשל עילה נזיקית, כנגד הגב' עדי עוזיאל ומר יבגני קולבצב. זוהי תביעת המשך לתביעה ע"ס 550,000 ש"ח שהוגשה מטעם אריה ומוטי כנגד מועדון הגלינה ובעלי המניות בה. כזכור, אריה ומוטי תבעו את מועדון הגלינה ובעלי המניות בה, לאחר שלטענתם, מר מוטי וודג'ה, בוגר סיירת מובחרת, בן העדה האתיופית סורב מלהכנס למועדון הגלינה בשל צבע עורו ו/או מוצאו. כשחברו, אריה שוורץ, ניסה להבין מדוע מונעים את כניסת חברו הטוב, ספג לטענתו אגרוף בפרצופו ממר יבגני קולבצב המאבטח שהוצב במקום. הסלקטורית באותו אירוע הייתה הגב' עדי עוזיאל. מקרה זה סוקר בהרחבה בתקשורת האלקטרונית והכתובה (קישורים לכתבות טלוויזיה ועיתונות על מקרה זה, ניתן לראות  בעמודה השמאלית של בלוג זה). בעבר התבצעה פניה מטעם תחקירנית ערוץ 2 אל הגב' עדי עוזיאל, כדי לקבל את תגובתה, אולם האחרונה בקשה שלא לפנות אליה יותר וטענה כי אין לה שום דבר להגיד.

עדי עוזיאל, סלקטורית במועדון הגלינה נתבעת בשל הפליה (מתוך פרופיל בפייסבוק)



עדי עוזיאל: "אין לי שום דבר להגיד" (מתוך התוכנית "אולפן שישי")
בעקבות מקרה זה, הוגש כתב אישום נגד המאבטח יבגני קולבצב, ולימים הודה מר יבגני במסגרת הסדר טיעון באישום נגדו וכן חוייב ב 50 שעות לטובת הציבור ופיצוי המתלונן בסך של 3,000 ש"ח.

הנתבע, המאבטח יבגני קולבצב - מחמם אגרופים?
ביום 04.05.2011 התקיים דיון קד"מ במסגרת כבוד השופטת ריבה ניב מבימ"ש השלום בת"א. ב"כ מועדון הגלינה, עו"ד רז בן דור , הצהיר כי מועדון הגלינה לוקח אחריות , על כל פעולה שנעשתה ע"י הסלקטורית עדי עוזיאל והמאבטח יבגני קולבצ'ב ביום האירוע. מועדון הגלינה התחייב לשאת בעצמו בכל הוצאות ההליך (ככל שיהיו כאלה) שהוגש כנגדם במסגרת ת.א 39893-01-10 ולא לבוא בתביעות וטענות כלפי הסלקטורית עדי עוזיאל והמאבטח יבגני קולבצ'ב.

בעקבות התחייבות זו של המועדון, והאחריות שקיבל על מעשי הסלקטורית והמאבטח, הוסכם להסיר את התביעה כנגדם.

לפרוטוקול הדיון המלא וההחלטה על הסרת התביעה, לחץ כאן


עוה"ד עופר רון - מייצג את התובעים בתיק


החלטות בתיק:
החלטה מיום 26.01.11 (בקשה לאיחוד דיון)
החלטה מיום 07.02.11 (תשובת עדי עוזיאל לבקשת איחוד דיון)
החלטה מיום 21.02.11 (תגובה לבקשת ההבהרה)
החלטה מיום 03.03.11 (בקשה מטעם הנתבעת לדחיית מועד ישיבת פגישה מהו"ת)
החלטה ופרוטוקול דיון מיום 04.05.11 - הסרת התביעה



תגיות: עדי עוזיאל , אריה שוורץ , מוטי וודג'ה , מוטי יוכפז , דוד שרקא , עו"ד תומר כרמי , עו"ד אלעד קרן , עו"ד עופר רון , עו"ד יהל בן עובד , עו"ד פז רימר , עו"ד לירן הופשטיין ,  יבגני קולבצ'ב , איחוד דיון , סלקציה , גזענות , איסור הפליה , ריבה ניב , גלינה בר, אסף מזרחי , ניסן לרידו , נדב שצר , עו"ד אורן חזן , טל גולן , עו"ד רז בן דור , מטרי מאירי , אין לי שום דבר להגיד , סלקטורית , אולפן שישי , עמנואל רוזן



8 במאי 2011

ת.א 43441-02-10 דוד שרקא ואח' נגד מועדון גלינה בר, שלי סנדרמן ואח' (איסור הפליה) באיחוד דיון עם ת.א 39893-01-10 (אריה שוורץ ומוטי וודג'ה נגד מועדון גלינה)

דוד שרקא ואח' מיוצגים ע"י עוה"ד אלעד קרן ועוה"ד תומר כרמי תבעו את תבעו את מועדון גלינה בר (ח.פ 513586339), את בעלי המניות בה וכן את הסלקטורית שלי סנדרמן בתביעה אזרחית ע"ס 100,000 ש"ח בעילת איסור הפליה לאחר שלטענתם הופלו בכניסה למועדון הגלינה בר בנמל ת"א.

ביום 02.05.2011 הגיעו הצדדים להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט ובית המשפט אישר הסדר זה. הנהלת הבלוג איננה מכירה את פרטי ההסדר אליו הגיעו הצדדים אולם משערת כי מועדון הגלינה פיצה את התובעים בסכום משוערך של כ 40,000 ש"ח.

להחלטת בית המשפט המאשרת את ההסדר , לחץ כאן.


החלטות בתיק:



שלי סנדרמן (מתוך פייסבוק), סלקטורית במועדון הגלינה , נתבעת בשל איסור הפליה.

28 באפר׳ 2011

תא"מ 28094-10-10: תביעה בשל איסור הפליה, שגיא איטלברג נגד מועדון בובה מארה

מר שגיא אייטלברג, תבע את מועדון הבובה מארה (הנמצא בבעלות חברת הארבעה 24 בע"מ, ח.פ. 514177708) וכן את בעלי המניות בחברה (עו"ד רפי פומורוק, אמיר הירש ואסף בלוקה) בתביעה ע"ס 50,000 ש"ח בשל עבירה על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א – 2000. מר שגיא אייטלברג טוען כי הופלה בכניסה למועדון הבובה מארה.

את התובע מייצג עו"ד אורי בן אשר. מספר תביעה (בסדר דין מהיר) תא"מ 28094-10-10 בבימ"ש השלום בהרצליה.

ביום 28.04.2011 התקיים דיון בתיק ובמסגרתו ניתן פס"ד בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

לפסד הדין לחץ כאן


אסף בלוקה מבעלי מועדון בובה מארה נתבע בשל איסור אפליה (מתוך הפרופיל בפייסבוק)

2 באפר׳ 2011

החוק נגד הגזענות במועדונים אושר בכנסת - מתוך אולפן שישי 1.4.2011

לפני תשעה חודשים שודרה ב - "אולפן שישי" כתבה נרחבת של עמנואל רוזן על שני חברים טובים, מוטי וודג'ה ואריה שוורץ שיצאו לבלות באחד המועדונים הפופולאריים בת"א. לאריה אפשרו הסלקטורים להיכנס אבל למוטי, שהוא יוצא אתיופיה, הם לא נתנו להיכנס. מאבק שניהלו השניים הסתיים השבוע באישור חוק בנושא בכנסת.





31 במרץ 2011

מועדון ה"גלינה" בנמל ת"א עומד שוב במרכזה של קטטה. צעיר בן 20: הוכתי והושפלתי במועדון ה"גלינה" | מאת נתיב נחמני NRG מקומי

דיווח נוסף על מקרה אלימות קשה של מאבטחי מועדון הגלינה. העיתונאי נתיב נחמני (NRG מקומי) מדווח כי בחור צעיר הוכה והושפל במועדון הגלינה בנמל ת"א ואף אויים ברצח על ידי מאבטחי המועדון.

אין זו הפעם הראשונה בה מתפרסמת כתבה על אירועים אלימים במועדון הגלינה / גוסיפ ובעבר פרסמנו כי הוגשו כתבי  אישום שהוגשו המאבטח יבגני קולבצ'ב ומר יגיל רמוני ועניינם עדיין מתברר בבית המשפט.

הכתבה מתוך האתר NRG מעריב , לחץ להגדלה:



לכתבה באתר NRG לחץ כאן


על המקרה מתוך תוכניתו של גבי גזית ברדיו 103FM :



קישור לתוכנית


סיפורים דומים:

אולפן שישי - האלימות והסלקציה במועדון הגלינה נחשפת.
עכבר העיר - תלונות על אלימות מאבטחי הגלינה
זמן מקומי - מועדון קרב - תקרית אלימה במועדון גוסיפ
מקו - רימון הלם נזרק לעבר מועדון גוסיפ

אושר התיקון לחוק הסלקציה - אריה שוורץ ומוטי וודג'ה מתארחים בתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10

התיקון לחוק הסלקציה עבר היום (30.03.2011) בכנסת ומעתה נטל ההוכחה יועבר על בעלי המועדונים בכל מקרה בו לא יוכנסו מבלים מסיבות שלא מהעניין. אריה שוורץ ומוטי וודג'ה מיוזמי ומקדמי החוק מתראיינים בתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10 (30.03.2011) ומסבירים את מהות השינוי בחוק.




מר שלמה מעוז, כלכלן בכיר בחברת אקסלנס נשואה שהתארח באותה תוכנית, היה נסער מאוד מאירוע הסלקציה במועדון הגלינה שתואר בתוכנית והביע את דעתו כי יש לעלות עם בולדוזר על מועדונים שעושים סלקציה.

שלמה מעוז: לעלות עם בולדוזר על מועדון הגלינה?

1 בפבר׳ 2011

מועדון וילה סוקולוב חוייב לפצות את ר.ל בסך של 33,000 ש"ח בשל איסור הפליה. ת.א 32795/08 בבימה"ש בת"א בפני כבוד השופטת אביגיל כהן

ר.ל. תבע את חברת וילה סוקולוב בע"מ (ח.פ 513955872) בבית משפט השלום בת"א. התביעה הנה ע"ס 100,000 ש"ח בשל איסור הפליה.

התובע הנו יליד ישראל ממוצא תימני בשנות השלושים, בעל תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים ולומד כיום לתואר שני במינהל עסקים. כמו כן התובע מתנדב בעמותת ALS שהנה עמותה שמסייעת לנפגעי מחלות ניוון שרירים.

ע"פ כתב התביעה, התובע הופלה בכניסה למועדון הוילה סוקולוב עקב היותו ממוצא תימני ושחום עור.

בתאריך 31.01.2011 ניתן פסק דינה של כבוד השופטת אביגיל כהן מבימ"ש השלום בת"א. כבוד השופטת חייבה את המועדון לתובע סך של 25,000 ש"ח כפיצוי בשל אפלייתו. עוד חויב המועדון לפצות את התובע בסך של 5,000 שכ"ט עו"ד וסך 3,000 ש"ח הוצאות משפט (בסה"כ 33,000 ש"ח).

את התובע ייצג עו"ד אלון מדמוני. את מבצעי הסלקציה הגזענית ייצג עו"ד רועי רוזן.

מערכת הבלוג משבחת את כבוד השופטת אביגיל כהן על פסק דינה המצטרף לפס"ד קודם של השופטת כהן, שניתן נגד מועדון החלונות הגבוהים, שם חויבו הנתבעים לפצות את המופלה בסך של 80,000 ש"ח.


כתבי בי דין:
כתב תביעה




30 בינו׳ 2011

אלפיניש זאיה נגד גלינה בר בע"מ (תביעה בשל נזקי גוף)

אלפיניש זאיה, צעיר תושב רהט ממוצא בדואי תבע את מועדון הגלינה ואת אליהו חברה לביטוח בתביעה בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו כשעבד במועדון הגלינה. אלפיניש טוען כי ביום 05.06.2005 עת שעבד בעמדת שטיפת כלים במועדון הגלינה נפגע מחומר כימי להסרת שומנים שנשפך על כף רגל השמאלית וגרם לו לכוויה בדרגה 3.

בשל פגיעה זו תובעה אלפיניש סך של 407,083 ש"ח ממועדון הגלינה ומהחברה המבטחת (תביעה מס' 2799/09 בימ"ש השלום בב"ש).

במהלך חודש מאי 2011 הגיעו הצדדים לפשרה לה ניתן תוקף של פס"ד, ושבמסגרתה ישלמו לתובע סך של 45,000 ש"ח (מעבר לסכום שקיבל מהמל"ל) לסילוק כל טענותיו.

כתבי בי דין (מתוך אתר בתי המשפט):



23 בינו׳ 2011

גדי פיקדו ודניאל אוריה תבעו את מועדון מועדון "החתול והכלב" בשל איסור הפליה וזכו ב 10,000 ש"ח

גדי פיקדו ודניאל אוריה, שניהם בני העדה האתיופית תבעו את מי שלטענתם הנם בעלי מועדון "החתול והכלב" (רונן מיילי, ליאור מלכה, דוד טור ויניב מאירי) ואת הסלקטור עומר חימי בשל איסור הפליה , לאחר שלטענתם הופלו בכניסה למועדון על רקע צבע עורם ו/או מוצאם. התביעות הוגשו כתביעות קטנות (ת"ק 15508-07-10 וכן ת"ק 18696-07-10 בבימ"ש לתביעות קטנות בהרצליה בפני כבוד השופט אבי שליו). סך שתי התביעות שאוחדו הנו 60,000 ש"ח. בתאריך 12.01.2011 התקיים דיון ההוכחות העיקרי בתיק בפני כבוד השופט אבי שליו. ביום 21.01.2011 ניתן פס"ד כולל בשני התיקים ובמסגרתו חוייבו כל הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 5,000 ש"ח. בנוסף חוייבו הנתבעים לשלם לנתבעים סך של 600 ש"ח (יחד) עבור הוצאות המשפט.

ראוי להדגיש כי בית המשפט הכריע כי גם אלו שהציגו עצמם כיחצנים ו/או סלקטורים בלבד חוייבו בפסה"ד (עומר חימי, דוד טור , רונן מיילי) למרות שלטענתם הם לא בעלי המועדון. מכאן יובן כי  מר רונן מיילי, יו"ר איגוד הברים והמועדונים המציג עצמו כיחצ"ן בלבד (למרות שע"פ פרסומים ברשת האינטרנט, הוא הבעלים של המקום), נמצא אחראי לסלקציה שבוצעה כנגד התובעים.

על המקרה כפי שסוקר באמצעי התקשורת השונים ניתן לקרוא בקישורים הבאים:


כתבי טענות בתיק מתוך אתר בית המשפט:

לא הכניסו אותך למועדון? מגיע לך פיצוי! | מאת דריה כנף - YNET

סלקציה בגלל צבע עור, דת, או מין, היא חוייה מקוממת ומעליבה ובגלל זה היא נאסרה בחוק. בליינים רבים שהושפלו בכניסה למועדון תבעו, ופוצו בעשרות אלפי שקלים. כיצד מוכיחים שהיתה אפלייה, ומתי דווקא מותר לברור את קהל הלקוחות? בפעם הקודמת, הסלקטורית-המחומצנת-שחושבת-שהיא-מי-יודע-מה לא נתנה ליוסי להיכנס למסיבה, אז הוא התקשר ליואב ודני, שנכנסו כבר לפניו, והם יצאו בחוסר חשק החוצה, והלכו לאכול פיצה. כל הערב יוסי לא הפסיק לדבר על זה, ולהעלות השערות: למה דווקא אותו לא הכניסו? למה? יואב ודני צחקו, ובפה מלא פיצה טענו: "זה כי אתה שחור. זה ברור!"

להמשך המאמר , לחץ כאן

20 בינו׳ 2011

גדי פקדו ודניאל אוריה תבעו את מועדון בובה מארה ובעלי המניות במקום וזכו ב 6,000 ש"ח

גדי פיקדו ודניאל אוריה, שניהם בני העדה האתיופית תבעו את מועדון בובה מארה (חברת הארבעה 24 בע"מ) ואת בעלי המניות בה (עו"ד רפי פומרוק, אמיר הירש ואסף בלוקה) בשל איסור הפליה לאחר שלטענתם הופלו בכניסה למועדון על רקע עדתם ו/או צבע עורם. התביעות הוגשו כתביעות קטנות (ת"ק 18614-07-10 וכן ת"ק 15562-07-10 בבימ"ש לתביעות קטנות בהרצליה). סך שתי התביעות שאוחדו ע"י כבוד השופטת חנה קלוגמן, הנו 60,000 ש"ח. ביום 12.01.2011 ניתן פסק הדין של כבוד השופטת חנה קלוגמן שחייב את המועדון ובעליו, לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 3,000 ש"ח בנוסף להוצאות משפט בסך 500 ש"ח.

על המקרה כפי שסוקר באמצעי התקשורת השונים ניתן לקרוא בקישורים הבאים:



כתבי בי דין בתיק מתוך אתר בית המשפט:


תביעה קטנה של עמיחי שינמן וקריסטינה אלברז נגד מועדון הגוסיפ ("אירופה הקלאסית בע"מ).

עמיחי שינמן וקריסטינה אלברז הגישו תביעה קטנה ע"ס 5,000 ש"ח בשל יחס משפיל שקיבלו לטענתם במועדון הגוסיפ. מועדון הגוסיפ נמצא בבעלות חברת "אירופה הקלאסית בע"מ". בעליה זו של חברה הנם ככל הידוע גם בעליה של חברת "גלינה בר" המפעילה את מועדון הגלינה בנמל ת"א. מספר התביעה: ת"ק 36663-12-09 בבימ"ש לתביעות קטנות בת"א.




לכתבי הטענות מתוך אתר בית המשפט:




15 בינו׳ 2011

לא עבר סלקציה, תבע וזכה: "אני רובין של השחורים" | מאת ליאת שלזינגר - מעריב סופשבוע

מתוך מוסף "סופשבוע" של עיתון מעריב (הכתבת: ליאת שליזנגר):

ניר לוי, עו"ד בוגר סיירת, לא האמין: הוא לא עבר סלקציה במועדון "החלונות הגבוהים" בת"א. חברו, בהיר ממנו, דווקא כן. לוי הפגוע תבע את המועדון על אפליה וזכה בפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקו עד כה. בראיון לסופשבוע הוא מסביר שהכסף זה הדבר האחרון שעניין אותו | ליאת שלזינגר  15/1/2011 9:12
תגיות: ניר לוי, סלקציה במועדונים

"סלקציה קפדנית", מבטיח הפלייר הזרחני בעודו שט להנאתו בשלולית. "ערב אינטימי ויוקרתי, אנשים יפים ואיכותיים, למוזמנים בלבד!!!". מפיקי האירוע, שדוגלים כמובן בסוגה עלית, כנראה חששו שהמסר לא ייקלט ולא הסתפקו בסימן קריאה אחד, אלא בשלושה. ניחא סימני הפיסוק, או הניסיון למכור אירוע שהוא גם המוני וגם אינטימי, אבל ביצוע סלקציה במועדונים זה לא רק אקט פסול, אלא גם לא חוקי. אבל חוק לחוד ומציאות לחוד. ה"סלקציה", טקס הניפוי החברתי המודרני הזה, שמפרידה בין ה"ראויים" ל"לא ראויים" בכניסה למועדונים, עדיין מתרחשת בהיקף נרחב במוקדי בילויים שונים ברחבי המדינה.

רבים מכירים את החוויה: אתם לבושים במיטב בגדיכם, בדרך לבלות עם חברים במועדון. כבר בכניסה, כשמסתמן התור הארוך, אתם מקבלים פיק ברכיים. זה מרגיש קצת כמו בכיתה ו', כשבחרו את הקבוצות למחניים. מתחם הכניסה, לרוב, מתוחם בגדר ברזל נמוכה ועליה מגוננים שני מאבטחים גברתנים. מאחוריהם ניצבת בחורה צעירה ונאה, סלקטורית הוא השם שלה, שמצמצמת עיניים ובוחנת את הופעתכם.

אל מול הדלת הסגורה אתם מצטופפים עם רבים אחרים, מתחרים איתם על זכות הכניסה. אכן, תענוג מפוקפק שעליו אתם משלמים כסף רב. מסביבכם בעיטות, דחיפות, צעקות, שריקות, פלירטוטים, שכנועים ותחנונים, הכל נועד למשוך את תשומת לבה של הסלקטורית, כי היא, כידוע, מאוד עסוקה. כשאתם כבר מצליחים להשתחל אל הכניסה היא מרפרפת במבטה עליכם ושואלת: "אתם ברשימה? אה, לא? מצטערת, אין מקום". אבל כשאנשים אחרים, שבינם ובין ה"רשימה" אין כל קשר, עוברים על פניכם ונכנסים צוהלים למועדון, האסימון שלכם יורד. לא עברתם את הסלקציה ונותרתם בחוץ. למה? ככה.

רוב האנשים שחוו את החוויה הזאת מדווחים כי הם מרגישים מבוישים ומושפלים, אך נשארים עוד להמתין בתור, או בוחרים לעבור למועדון אחר. אבל ניר לוי, עורך דין ויזם בתחום הנדל"ן משוהם, לא היה מוכן לוותר כל כך מהר. כאשר לוי, בן לעדות המזרח, ראה שמונעים ממנו את הכניסה בעוד חברו בהיר העור נכנס בקלילות למועדונים הנחשבים "החלונות הגבוהים" ו"החתול והכלב", הוא החליט להגיש תביעה על אפליה.

פסק הדין התקדימי שהתקבל בבית המשפט השלום בתל אביב לפני שבוע פסק לו את הפיצויים הגבוהים ביותר עבור אדם אחד שנפסקו אי פעם בתביעה מסוג זה, וחייב את ה"חלונות הגבוהים" ואת מפיק האירועים חמי פורת לשלם לו פיצויים בגובה 90 אלף שקל. התביעה נגד "החתול והכלב" עדיין נדונה בבית המשפט. פסק הדין הזה, שמהווה חלק ממגמה של השופטים להחמיר עם בעלי המועדונים, מלמד כי בבית המשפט החליטו שעל מנת למגר את תופעת הגזענות יש לפגוע בבעלי המועדונים במקום שהכי כואב להם: בכיס.

"הם העליבו אותי עד עמקי נשמתי", אומר לוי בראיון לסופשבוע. "אם לא מכניסים אתכם בגלל גזענות, פשוט תתבעו. תציפו את בתי המשפט. ככל שיהיו יותר תביעות ויותר מודעות, ככה נשמיד את החיידק הזה שנקרא אפליה במועדונים. לא לוותר. תשקיעו את הזמן ואת הכסף, בסוף זה משתלם, כי הצדק איתך".

 

סליחה , אתה ברשימה?

תחילת הפרשה באוגוסט 2009, אז החליטו לוי ושניים מחבריו לצאת לבלות בערב שבת במועדון ה"חתול והכלב" בתל אביב. לטענתו, הם לא הצליחו להיכנס למקום למרות שמבלים שהגיעו אחריהם נכנסו בקלות יחסית למועדון.

"כולנו היינו בעלי חזות מזרחית, וראיתי שהמזרחים עומדים בתור והלבנים נכנסים בלי שום בעיה. זה הציק לי, אבל לא עשיתי מזה עניין. חשבתי שזה מקרי. שאולי באמת אין מקום", אומר לוי, בן 41, נשוי ואב לשלוש בנות. כמה שבועות לאחר מכן, בתחילת ספטמבר, יצא לוי עם חבריו הטובים אורי סלע, איש היי-טק, ודני רוזנר, מזכיר הדירקטוריון של חברת החשמל, לבילוי במועדון "החלונות הגבוהים".

לוי, שחגג שם יום הולדת שנה קודם, לא חשב שאמורה להיות בעיה להיכנס למקום. "השעה הייתה אחת וחצי בלילה, אלו השעות בהן יוצאים לבלות ביום שישי, לא? הגעתי למועדון וראיתי שני שומרים גדולים כאלה עומדים בכניסה. אמרתי 'ערב טוב, אפשר להיכנס?'. הם לא ענו לי. שאלתי שוב ולא קיבלתי שום תגובה. בפעם השלישית אחד המאבטחים הצביע על מישהי שיושבת על כיסא גבוה מאחורה. היא קמה ושאלה אותי אם אני מוזמן. אמרתי שלא. היא ענתה שהכניסה היא רק למוזמנים".

לוי, שהדבר נראה בעיניו תמוה, ביקש מחברו רוזנר לנסות להיכנס למועדון. "התרחקתי משם ודני, שהוא אשכנזי ולבן, נכנס צ'יק צק. אני מסתכל ורואה שכל האנשים שמתייבשים בתור הם מזרחים. אמרתי לחבר שלי שאני לא מתכוון לחכות בתור, והלכנו כמה מטרים למועדון 'החתול והכלב', אבל אותו סיפור חזר על עצמו גם שם. אני, שחום העור, לא נכנסתי והוא, הלבן, נכנס בלי שום בעיה".

איך הרגשת?

"האמת? הייתי מושפל עד עמקי נשמתי. על סמך מה הסלקטורית לא מכניסה אותי? מה, יש לה ראיית רנטגן? היא יודעת מה העבר שלי? היא מכירה אותי בכלל? מייבשים אותך עד כדי השפלה. מה זה הדבר הזה שלבנים נכנסים ושחורים נשארים בחוץ? איך יכול להיות דבר כזה? בכל העולם יהודים נרדפו ודווקא בישראל עושים להם סלקציה.

"בכלל, ההגדרה של סלקציה לא מקובלת עליי. אנחנו בגרמניה? מי למשרפות ומי נשאר חי? בסופו של דבר גיליתי שיש מישהו שיושב וצופה במצלמה על כל הבאים והנכנסים, ומורה לסלקטורית מה לעשות באוזנייה. אומר לה את מי להכניס ואת מי לא. סליחה, למה אני נשאר בחוץ? זה לא שאני ילד צעיר ובעייתי, את יודעת, עשיתי כמה דברים בחיים שלי".

 

כשהגיע הביתה, הדבר הראשון שעשה היה להעיר את אשתו ולספר לה את שאירע. "הייתי חייב לשתף אותה בזה. הרגשתי נורא. הייתי כל כך עסוק בזה שלא יכולתי להירדם. לא יכולתי להניח לזה. חיפשתי את החוק למניעת אפליה במועדונים וקראתי אותו עד אור הבוקר. אני עורך דין, וקראתי כל פסיק במילות הפרשנות וההסברים. הם נפלו על הבן אדם הלא נכון".

אשתו הדס הופתעה מסערת הרגשות בה היה שרוי. "אמרתי לו,'קודם כל תירגע'. אבל הוא קיבל את זה מאוד קשה. זה מאוד הפריע לו שהוא, במעמדו, לא הוכנס. ניסיתי להרגיע אותו וזה לא עזר. אמרתי לו,'די, מה שקרה קרה'. לא רציתי שהוא ייכנס לזה, מה אני צריכה שהוא יסתבך עם בעלי מועדונים? אבל הוא היה נחוש כל כך. הוא אמר לי, 'אני חייב לעצור את זה, הילדות שלי יגדלו ויעשו להן אותו דבר'".

"לא נתקלת בזה בעבר?"

נחוש בדעתו, כועס ומושפל, החליט לוי לבדוק אם מדובר פה במשהו מקרי או שיטתי. הפעם הגיע למועדון מצויד היטב, כשהוא חמוש במכשירי הקלטה שמתעדים את כל המתרחש. "זה היה מבצע של ממש. חבר שלי הוא חוקר פרטי ושאלתי ממנו מיקרופון זעיר שהשתלתי מתחת לחולצה. אורי עמד בחוץ וצילם את הכל בטלפון הנייד שלו.

"החלטנו לשחזר את מה שהיה אחד לאחד, וחזרנו שבוע לאחר מכן באותו היום ובאותה השעה. דני ואני התלבשנו בדיוק אותו דבר. שנינו היינו בחולצה שחורה, ג'ינס ונעליים שחורות. לא היה בינינו שום הבדל מלבד שהוא לבן ואני כהה עור. אנחנו בני אותו גיל, יש לנו אותה השכלה. היי, אני אפילו נשוי לאשכנזייה".

אבל התברר שדבר לא השתנה. "כשהגעתי למועדון נעמדתי ליד המאבטחים. הם התעלמו ממני ושוב אמרו לי שהכניסה למוזמנים בלבד. אמרתי 'או-קיי, אין בעיה', והלכתי. לא חלפה דקה וחצי ודני הגיע. וכשהוא מתקרב מה קורה? ישר פותחים לו את המעבר ותוך שנייה הוא נכנס". לטענת לוי, הדבר חזר על עצמו גם במועדון "החתול והכלב" הסמוך.

הופתעת?

"זה היה צפוי מבחינתי. זה רק גרם לי להבין את ממדי הגזענות והאפליה. זה כנראה משהו מקובל, הם יוצרים הפרדה גזעית במועדונים. רתחתי מעצבים".

זה קורה להרבה אנשים, וגם הם נעלבים אבל מחליטים לא לעשות מזה עניין גדול. למה זה פגע בך כל כך?

"את לא מבינה איך נעלבתי. הרגשתי כזאת השפלה. אני, שהגעתי לאן שהגעתי, ופילסתי את הדרך שלי והייתי בסיירת ונתתי את החיים שלי בשביל המדינה, ואתה לא מכניס אותי? זה קרע לי את הלב. זה לא שאנחנו יוצאים הרבה ואני מוצא את עצמי כל יום שישי הולך למועדון ומבקש להיכנס. זה לא קורה לי, הדברים האלה. לא יודע, אולי לא רציתי להאמין שזה קיים".

איך החברים שלך הגיבו?

"ביום שבת, יום אחרי האירוע הזה, נפגשתי עם חברים בבריכה של הקאנטרי. כשסיפרתי את הסיפור, האשכנזים בחבורה היו מאוד מופתעים. הם היו ממש בהלם.

"החברים המזרחים אמרו לי: 'מה אתה מתפלא? באמת לא נתקלת בזה בעבר? זה קיים ועוד איך. אנחנו כבר נערכים לזה, ואנחנו תמיד מזמינים מקום או הולכים למועדונים שבהם אנחנו מכירים את הבעלים. ככה לעמוד בסלקציה אנחנו לא הולכים'. את מבינה? הם מראש יודעים שלא יכניסו אותם".

בעל המועדון מזרחי

כשאנחנו נפגשים מסביב לשולחן בית הקפה במרכז המסחרי של שוהם, בו מתכנס בקביעות פרלמנט החברים של לוי, עדיין ניכר עליו העלבון הצורב לנוכח הדחייה הבוטה כל כך על רקע מוצאו וצבע עורו. חבריו מסתלבטים עליו עם עקיצות כמו "יא ערס, מי העביר אותך סלקציה", אבל הוא עדיין לא חושב שמדובר בבדיחה.

לוי, ששירת כחייל בסיירת שמשון והיום שותף בחברת עורכי דין ויזם בתחום הנדל"ן, תמיד זכה לכבוד והערכה מצד חבריו. "כשהוא סיפר לי על זה, הוא נראה כאילו מישהו שיפד לו את הנשמה", אומרת תמר, חברה שיושבת לצדו. "כאילו, את יודעת, זה לא שהם ילדים. אלה אנשים רציניים ולהפלות אותם רק על בסיס גוון עור? היינו בהלם".

לוי , שגדל בראשון לציון "עם חברים אשכנזים ומזרחים ביחד", אומר כי מעולם לא חווה על בשרו אפליה על רקע עדתי, וגם עולם לא חש סולידריות מיוחדת עם יוצאי עדות המזרח המופלים לרעה. להפך.

"זה בחיים לא נגע בי, הדבר הזה. אני חצי עיראקי וחצי תימני, ולא יכול להעיד על גזענות. לא גדלתי במשפחה שהרגישה נחותה, והכבוד העצמי שלנו תמיד היה גבוה. אני לא בא ממשפחה של מסכנים. לאמא שלי הייתה חנות ואבא שלי עבד בבזק. תמיד היו לי חברים מכל העדות ולא הרגשתי את זה.

"לא הייתה לי איזו חוויה טראומטית ולא גידלו אותי בבית שלימד אותי לחשוב שלנו מגיע פחות. כשהייתי נער היו לי חברים אשכנזים ומזרחים והיינו נכנסים למועדונים בלי בעיה. אם לא היו מכניסים אותי אז, לא הייתי מקדיש לזה הרבה מחשבה".

לאחר שלא עבר סלקציה פעמיים, החליט לוי להגיש שתי תביעות נפרדות באמצעות עורכת הדין נורית מנחם. האחת נגד בעלי חברת ה"לופט", שבבעלותה מועדון "החלונות הגבוהים", והמפיק חמי פורת, שניהל באותו הערב את המסיבה, והשנייה נגד בעלי מועדון "החתול והכלב".
בכתב ההגנה של "החלונות הגבוהים" נטען כי טענותיו של לוי הן שקריות וכי הוא מונע מבצע כסף ומעוניין לסחוט כספים מן המועדון. "תאמיני לי, אני לא צריך את הכסף הזה. זה לא מה שמעניין אותי", הודף לוי את הטענות. "אני לא צריך נדבות ולא מבקש טובות. אני מתפרנס בכבוד ומעבר לזה. העניין חשוב לי ברמה העקרונית. אני מרגיש כאילו אני במסע צלב, לא מוותר. זה כאב לי. את יכולה לקרוא לי רובין הוד של השחורים".

ככה אתה מרגיש?

"כן. המקרה שלי היה בתקופה שלא הכניסו ילדים אתיופים לבתי ספר ופרשת הילדות בעמנואל, אנשים פה לא הפנימו שזאת מדינה של יהודים ושלגזענות אין מקום כאן. רציתי ללכת עד הסוף למען יראו וייראו. אם אנשים ייקחו את פסק הדין שלי ויתבעו בעקבותיו, אדע שאני את שלי עשיתי".

הרבה אנשים מאמינים שאפליה על רקע גזעני לא קיימת יותר.

"גם אני חשבתי ככה, עד שהרגשתי את זה על בשרי. את יודעת, הבעלים של המועדון הזה הם בעצמם מזרחים. הם אמרו לי בשלב מסוים,'אנחנו מזרחים, אתה חושב שנפלה מזרחים אחרים?'. התשובה היא כן".

למה אתה חושב?

"ברמה הסטטיסטית, תראי מי יושבים בבתי הכלא. הרוב הם מזרחים. יכול להיות שהם משייכים תכונות אופי לצבע עור. אולי הם חושבים שאנשים מזרחים נוטים יותר לעשות צרות, לא יודע. בכל מקרה, המטרה שלי בתביעה הזאת הייתה להגיע לפסק דין. שום דבר פחות מזה.

"אני מקווה שהנער הבא, החייל הבא בחופשה שלא מכניסים אותו למועדון כי הוא מזרחי או אתיופי, ייקח את פסק הדין שלי ויתבע את המועדון. שזה יהיה התקדים לנפגעים הבאים, כי הגזענות הזאת עדיין קיימת וכל מועדון שמתנהג ככה צריך לחטוף תביעה".

בתור: כהי עור

עשור חלף מאז נחקק "חוק הסלקציה", החוק לאיסור אפליה, אשר אוסר בין היתר על מקום ציבורי למנוע כניסה מאדם מחמת גזע, דת, קבוצה לאומית, מין או מוצא. עשרות תביעות נגד אפליה בסלקציה במועדונים הוגשו מאז, אולם הסכומים שנפסקו על ידי בתי המשפט, לרוב, הסתכמו בפיצויים בגובה של אלפי שקלים בודדים.

המועדונים הגדולים, המגלגלים סכומים נכבדים מדי לילה, לא התרגשו יתר על המידה נוכח התביעות, וחתרו לסיים את הסיפור בדרינק חינם ובפשרה. לוי טוען כי זה היה המצב גם הפעם.
"בעבר, הסכומים שניתנו היו מגוחכים. הבעלים היו משלמים את הפיצויים מהקופה הקטנה. אחרי שהגשתי את התביעה, הם זלזלו בי והביאו טענות מומצאות מארץ ההמצאות". בתחילה, ניסו בעלי המקום להגיע איתו לפשרה שבמהלכה הציעו לו פיצוי כספי ובילוי חינם במועדון במתחם ה-VIP.

"הם חשבו שאני איזה חייל בצבא, איזה ילד שנותנים לו כמה אלפי שקלים וזורקים עליו כמה צ'ייסרים חינם או VIP עם החברים. אני לא צריך שתזמין אותי ואני לא צריך את הכסף שלך", הוא מגחך. "רציתי 120 אלף שקל ופרסום התנצלות בעיתונים על פני כפולת עמודים. אם הם לא מסכימים, אז נלך לפסק דין.

"ידעתי לאורך כל הדרך שאני אזכה. ואם פסק הדין לא היה מקובל עליי, הייתי הולך למחוזי ואם זה לא היה מספק אותי, הייתי מבקש לערער לעליון. אם הייתי יכול, הייתי תובע גם חמישה מיליון".

מאיפה הביטחון הזה?

"לכל מי שלא הוכנס למועדון והושפל יש זכות מלאה לפעול והצדק איתו. בפעם השנייה שהם לא הכניסו אותי הוכחתי מעל ספק סביר שזה דפוס פעולה שלהם ושמדובר באפליה מכוונת כלפי מזרחים. אתה לא יכול לעשות הבדלה. אתה לא יכול להגיד,'זה נכנס וזה לא'. כי מה לעשות שזה לא אקראי, וברוב המקרים מי שנשארים להתייבש בחוץ הם מזרחים?".

 

בית המשפט אכן קיבל את טענותיו של לוי. בפסק הדין כתבה השופטת אביגיל כהן כי "עיון בתצהירי התובע מוביל למסקנה ברורה לפיה הופלה התובע בשל מוצאו/צבע עורו ולא הוצגה כל סיבה אפשרית אחרת לכך שנמנע ממנו להיכנס למועדון. שוכנעתי כי תחושת ההשפלה אשר חש התובע הייתה תחושה קשה ויש למנוע הישנות מקרים מסוג זה בעתיד. יש צורך בפסיקת פיצויים הולמים גם על מנת לפצות את התובע וגם על מנת להרתיע את הנתבעים".

 

"פסק הדין הזה תקדימי ויוצא דופן. גם אם יש פסיקה שקובעת שיש אפליה, השופטים לא הולכים עד הסוף כי הבעיה הבסיסית הייתה איך לתמחר את כבודו של אדם", אומרת עו"ד מנחם. "אי אפשר לשנות התנהגות בבעלי מועדונים בלי שזה יפגע להם בכיס".

 

גם קורבנות האפליה בוחרים לא לשתוק יותר נוכח הגזענות ומשתפים פעולה בדרכים שונות. הבולטים במאבק הם מוטי וודג'ה ואריה שוורץ, שני חברים יוצאי סיירות מובחרות בצה"ל, שרצו לבלות במועדון הגלינה בספטמבר האחרון אך כניסתו של וודג'ה, ממוצא אתיופי, נשללה.

השניים עוזרים לקדם את התיקון לחוק איסור האפליה שהגישו ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ שלמה מולא בשיתוף האגודה לזכויות האזרח, שהועבר בקריאה ראשונה ומציע שהכניסה למועדונים תהיה על פי סדר בלבד. "החוק הקיים טוב, אבל רוב המועדונים מתחכמים והם לא אוסרים עליו להיכנס, אלא אומרים'חכה בצד'. התיקון לחוק אומר שמי שמגיע נכנס לפי התור, למעט אם הוא מסוכן או נראה שיכור", אומרת יחימוביץ'.

כיום החקיקה עומדת לדיונים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת כאשר שלא במפתיע, היא נתקלה בלובי חזק מאוד המופעל מטעם המועדונים. יחימוביץ': " קשה לאמוד את התופעה כי רוב האנשים נעלבים והולכים הביתה. אנשים יוצאים לבלות, לא למסע למען הצדק. אחת לכמה זמן יש אחד שמסרב לשתוק. זה קורה כל הזמן. כמות הפניות שמגיעות אליי לא תיאמן וזה תמיד מזרחים או אתיופים".

"החתול והכלב": זה מטעמי בטיחות"

פעילות נוספת של קורבנות הסלקציה היא בבלוג בשם "גלינה בר", האוסף מידע על סלקציה במועדונים ומהווה פלטפורמה להחלפת חוויות ודעות ומהווה מאגר משפטי נרחב בנושא. מי שהקים את האתר, וביקש להישאר אנונימי, אמר לנו כי "המטרה היא בעצם ליצור שיתוף פעולה ולשתף מידע. הקמתי את האתר כדי להילחם בתופעה המכוערת הזאת, שקרובת משפחה שלי ספגה באופן אישי. יצרתי קשרים עם אנשים שנפגעו ואני חוקר את התופעה הזאת.

"יש עלייה במספר התביעות המוגשות, ויש מודעות לחוק, אבל עדיין, על כל אלף מקרי סלקציה, אולי אחד תובע. עיקר התביעות מופנות אל מועדונים בתל אביב אבל לא רק, ואפשר לראות את זה גם בירושלים ובבאר שבע. זה קטע אליטיסטי שמחוזות אחרים מעתיקים מתל אביב".

ביום שישי האחרון לקחנו את לוי ואת שני חבריו ל"חלונות הגבוהים", על מנת לראות אם פסק הדין הוטמע בשטח. הפעם, נראה, הופקו הלקחים. לוי וחבריו הוכנסו למקום תוך דקות ספורות והיחס אליהם היה אדיב. בתוך המועדון עצמו, הופתע לוי לגלות, לא רק שהיו הרבה מזרחים, אלא המוזיקה עצמה הייתה בעיקר מזרחית. "פה לא רק יכניסו אותי, כאן אני ה-VIP", הוא צוחק בקול ומקניט את חבריו.

אולם ביציאה מהמועדון ובחזרה לרחוב החיוך שלו שוב נהיה עגום. ברחוב נשמעות וצעקות של צעירים העומדים בכניסה למועדון לא רחוק משם. "מה אני, כלב? תכניסי אותי", קורא אחד הצעירים הנמעכים בתוך ערימת אנשים לפני הסלקטורית בכניסה, שלא מרימה את הראש מהרשימה שלפניה.

היא לא מאפשרת לו להיכנס, אבל אדם אחר עובר אותו די בקלות. "עכשיו תראי את זה בפעולה. בתור מתייבשים רק כהי עור", אומר לוי, והוא צודק. מתי תהיה סוף לסלקציה הגזענית במועדונים? כנראה שיש לנו עוד כמה שנים להמתין.

מ"החתול והכלב" נמסר: "הסינון בכניסה למועדון מתבצע אך ורק על בסיס שיקולי ביטחון ותפוסה והרצון למנוע ככל שניתן סיכון ביטחוני למבלים. גם אם נמנעה כניסתם של מבלים למקום, אשר התנהלו מול המועדון בהליכים משפטיים, מדובר במקרים בודדים בלבד".

מהנהלת ה"לופט" נמסר: "אלינו כולם מוזמנים ללא קשר למראה חיצוני. רק בלי אלימות, בבקשה". חמי פורת ביקש שלא להגיב.

קישורים:




לכתבה סרוקה מאתר NRG מעריב  בארבעה חלקים (לחץ להגדלה):




תביעה קטנה של רן שלאם נגד מועדון גוסיפ ומר ניסן לרידו בשל איסור הפליה

מר רן שלאם הגיש תביעה קטנה ע"ס 30,100 ש"ח נגד מועדון הגוסיפ ומר ניסן לרידו לאחר לטענתו הפלו אותו בכניסה למועדון הגוסיפ בת"א. מספר התביעה הנו  21119-12-09 בבימ"ש לתביעות קטנות בת"א. מועדון הגוסיפ נמצא ככל הידוע בבעלות חברת אירופה הקלאסית בע"מ שבעליה הנם ככל הידוע גם מפעילי ובעלי מועדון הגלינה בר בנמל ת"א.

ביום 15.12.2010 ניתן פסק דינו של כבוד השופט יובל גזית מבית המשפט לתביעות קטנות בת"א. כבוד השופט גזית מחק את התביעה בנימוק הטכני כי התביעה הוגשה כנגד מועדון הגוסיפ שאיננו אישיות משפטית. האישיות המשפטית הנכונה לפי דברי השופט היא חברת "אירופה הקלאסית בע"מ" המפעילה את מועדון הגוסיפ. בשל טעות טכנית זו, החליט כבוד השופט גזית למחוק את התביעה. ראוי להזכיר כי עצם מחיקת התביעה   איננה חוסמת את את התובע מלהגיש תביעה נוספת בעתיד נגד האישיות המשפטית הנכונה.

ביקורת שיפוטית:

מערכת הבלוג סבורה כי החלטתו של כבוד השופט גזית חוטאת למטרה שלשמה הוקם בית המשפט לתביעות קטנות ובו מצויים בעלי דין שאינם בקיאים בנבכי המערכת המשפטית. ראוי לדעתנו היה כי השופט יחליט בו במקום על תיקון כתב התביעה תוך הצבת הנתבע "הנכון" מבחינה משפטית. תיקון זה הנו תיקון נפוץ ומקובל בתביעות קטנות. בנוסף, תמוהה לדעתנו החלטת השופט על מחיקת התביעה נגד מר ניסן לרידו שכלל לא טרח להתייצב למרות שהנו אחד מבעליה של אירופה הקלאסית והנו אישיות משפטית "נכונה" בתיק זה.

4 בינו׳ 2011

פיצוי תקדימי בגין הפליה בכניסה למועדון

בפסק דין יוצא דופן של כבוד השופטת אביגיל כהן מבית משפט השלום בתל אביב נפסקו פיצויים בסך 80,000 ₪ (!!) לאדם אשר הופלה בכניסה למועדון "החלונות הגבוהים" בתל אביב, בשני אירועים שונים. (ת.א 23258-09-09 השלום ת"א).

התובע שיוצג על ידי עוה"ד נורית מנחם, הגיע עם חבריו לבלות במועדון אך עוכב בכניסה בטענה כי זהו ערב למוזמנים בלבד, לאחר דקות ספורות נכנס חברו של התובע למועדון מבלי שעוכבה כניסתו ומבלי שנשאל האם יש בידיו הזמנות..

כאן המקום לציין כי התובע הינו כהה עור והחבר בהיר עור.

מסתבר שהתניית הכניסה למועדון בקיומם של הזמנות לכאורה הינה סלקטיבית ושמורה במיוחד לכהי העור שבינינו... תופעה זו הקרויה "תופעת הסלקציה" הוגדרה בדברי ההסבר לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א 2000 כ" מכת מדינה" אשר יש להוקיעה מכל וכל, על כך ניתן ללמוד מהצעת החוק:

"בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד לקבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של האדם. בעת האחרונה נודע כי במקומות בילוי, למשל, נמנעה כניסה מאנשים בעלי חזות מזרחית. הרעיון הבסיסי העומד ביסוד חקיקה זו הוא שיש מקום להחלת עקרון השוויון גם על עסקים פרטיים, בהצעת מוצר, שירות או מקום ציבורי...."

בפסק הדין אשר התקבל ביום 3.1.11 לוי נגד לופט אירועים בע"מ , משקף בית המשפט את אשר על לב כל אחד מאיתנו שעמד בכניסה למועדון זה או אחר וחיכה וחיכה וחיכה עד בוש לחסדי הסלקטורית– ולא נכנס מהסיבות שכולנו כבר יודעים אותם, כולנו חיים אותם ולצערנו גם ברגעים השמחים שלנו לא שוכחים להזכיר לנו כי כנראה הגזענות היא חלק מחיינו, חלק מהחברה, חלק מהאנשים, חלק מאיתנו – אבל זו הבחירה שלנו לא לקבל את הגזענות, להוקיעה אותה מתוכנו, ואם צריך לתבוע בגינה!
המלחמה היא יום יומית, המלחמה היא על הזכות לשוויון, המלחמה היא על הזכות לכבוד!
באת כוח התובע בתביעה זו הינה עורכת הדין נורית מנחם

להלן פסק הדין ותוצאותיו, בתקווה שזו יריית הפתיחה למניעת הפלייה בכניסה למועדונים או למקום ציבורי.


לצפיה בפסה"ד לחץ כאן


3 בינו׳ 2011

דוד מנתניה - שיר מחאה קומי על הסלקציה בארץ. מבית היוצר של "אווירת חג" הפקות (אילן זמיר וגל שפירא)

פורסם ביו טיוב, שיר מחאה קומי על תופעת הסלקציה והפעם על דוד שלא מצליח להכנס לשום מועדון, למה ? כי הוא מנתניה.