אתיופי? לא בבית ספרנו, לא במועדוננו. על מוטי ואריה, חברים שרק צבע העור מבדיל ביניהם 24.09.2009 | מאת ח"כ שלי יחימוביץ.
בואו תעזרו למוטי ואריה להילחם בגזענות. לסגור את דלתות גלינה אפטאון, המועדון הגזעני שמכניס רק לבני עור. ההפגנה מול המועדון ביום רביעי, תיכף הפרטים. ועזרו לי להעביר הצעת חוק נגד הסלקציה הגזענית במועדונים
אריה ומוטי, בני 29, חברים טובים מאז הגיבוש של הסיירת המובחרת ששירתו בה. ישבתי איתם השבוע בבית קפה תל אביבי, ולפני שמוטי נכנס, אריה אמר לי שאת הגיבוש הוא הצליח לסיים בזכות מוטי שמשך אותו אחריו, ושבאופן כללי הוא מעריץ אותו. אדם מיוחד, הוא אמר, משכמו ומעלה. מאז הביוגרפיה שלהם משיקה: הם למדו וסיימו יחד ראיית חשבון, עובדים במשרדים היוקרתיים ביותר, אריה נשוי, מוטי בזוגיות ממושכת, מבלים הרבה ביחד, חברים. שניהם נעימי הליכות, אינטליגנטים, רהוטים. יש ביניהם רק הבדל קל: לאריה עור לבן ולמוטי עור חום כהה. אריה אשכנזי, מוטי אתיופי. הנה תמונה שלהם [1] עם חברים, מוטי ראשון מימין, אריה שני משמאל.
בואו תעזרו למוטי ואריה להילחם בגזענות. לסגור את דלתות גלינה אפטאון, המועדון הגזעני שמכניס רק לבני עור. ההפגנה מול המועדון ביום רביעי, תיכף הפרטים. ועזרו לי להעביר הצעת חוק נגד הסלקציה הגזענית במועדונים
אריה ומוטי, בני 29, חברים טובים מאז הגיבוש של הסיירת המובחרת ששירתו בה. ישבתי איתם השבוע בבית קפה תל אביבי, ולפני שמוטי נכנס, אריה אמר לי שאת הגיבוש הוא הצליח לסיים בזכות מוטי שמשך אותו אחריו, ושבאופן כללי הוא מעריץ אותו. אדם מיוחד, הוא אמר, משכמו ומעלה. מאז הביוגרפיה שלהם משיקה: הם למדו וסיימו יחד ראיית חשבון, עובדים במשרדים היוקרתיים ביותר, אריה נשוי, מוטי בזוגיות ממושכת, מבלים הרבה ביחד, חברים. שניהם נעימי הליכות, אינטליגנטים, רהוטים. יש ביניהם רק הבדל קל: לאריה עור לבן ולמוטי עור חום כהה. אריה אשכנזי, מוטי אתיופי. הנה תמונה שלהם [1] עם חברים, מוטי ראשון מימין, אריה שני משמאל.
חייהם התנהלו בחוסר מודעות נוח שנבע כנראה מכך שענו על כל הקריטריונים של האליטה הישראלית. יחידה מובחרת, השכלה גבוהה, מסלול מקצועי שממנו נוסקים רק למעלה.
עד האירוע המכונן בנמל ת"א במועדון גלינה, או בשמו האחר אפטאון, שכבר אני מפצירה בכם להחרים אותו לאלתר.
קיצורו של סיפור: אריה וחבר נוסף הגיעו לפני מוטי ונכנסו. מוטי בא כמה דקות אחרי ונחסם. אתיופי? במועדון? לא בבית ספרנו, לא במועדוננו. מוטי התקשר, אריה יצא אליו, נעמדו בתור מחדש, הסלקטורית חייכה אל פניו הבהירים של אריה וגם הנידה בראשה בחוסר תשומת לב כשאמר "אנחנו שניים", המאבטח, בתחנה הבאה, הוריד יד שרירית חוסמת לפני מוטי, שהיה צמוד לאריה.
אריה התעקש לברר למה נותנים לו להכנס ולחברו לא. זה נגמר באגרוף של מאבטח ובתפרים לאריה בבית חולים. בלי שמץ של התגרות. הרבה עדים היו למעשה הגזענות והאלימות השקוף, הבוטה והמכוער הזה. עיקריו התפרסמו בידיעות [2] ובחדשות ערוץ 2 [3], אלא שאריה ומוטי ממש לא מתכוונים להסתפק בזה. למועדון הגזעני לא היה מושג עם מי הם הסתבכו. תחילה נתנו תגובה שקרית בדבר פרחחים אלימים שהשתוללו. מהר מאוד הבינו ששני רואי החשבון החנונים יוצאי הסיירת לא יתאימו לטייפ קסט השקרי שניסו להמציא. אז שיקרו ואמרו שלא היה מקום. המצלמות תיעדו שגם זה היה שקר, ושהבהירים המשיכו להכנס גם אחרי שהכניסה נחסמה בפני מוטי.
אני מכירה היטב את התסריט הזה. יש לי חברים שזה קורה להם שוב ושוב. חבר טוב שלי, אדם מן הישוב ממוצא תימני שניידות משטרה עוצרות אותו מעשה שגרה לעשות בו חיפוש. חברה שלי, עורכת בכירה בטלוויזיה שעורה כהה מאוד, שנהגה לבוא אתי ועם קבוצת חברים לאותו מקום בכל ערב כשסיימנו לשדר תוכנית, אבל בפעם היחידה שהגיעה בלעדינו סולקה משם בגסות. בכל פעם גם מתפרסם סיפור כזה בתקשורת, טיפה רעש, והוא דועך.
מוטי ואריה מרגישים שנפלה בחלקם זכות גדולה, שזה קרה להם. תוך שניה הם הבינו מה קרה והם נכונים להתנער מהנוחות שהיו שרויים בה ולנהל מערכה מוסרית. הם מפוכחים, נבונים ומודעים ויודעים שקוי המתאר האישיים שלהם יסייעו להם במאבק. שההתעוררות סביב הגזענות בבתי הספר שסירבו לקבל ילדים אתיופיים מתחברת כעת היטב למה שעבר מוטי. הוא לא מתוסכל, לא מושפל, וגם הזעם שלו מופנה עכשיו למטרה: לבער את הגזענות העמוקה המושרשת כל כך בחברה הישראלית.
לא מספיק שנאחל להם הצלחה, אנחנו צריכים לעזור להם באופן פעיל. קודם כל ההפגנה. היא תתקיים ביום רביעי יומיים אחרי יום הכיפורים, בתשע וחצי בערב, בנמל ת"א, מול המועדון הנ"ל. אם אתם רוצים לעקוב אחרי הפרטים כנסו לקבוצה שלהם בפייסבוק [4]. ואנא – לבקשתם – בלי סממנים מפלגתיים או עמותתיים – פשוט לבוא כבני אדם, ולהכין שלטים מחודדים.
שנית – הצעת החוק שלי שנכתבה בידי האגודה לזכויות האזרח. החוק היום כבר אוסר על אפלייה בכניסה למועדונים ובכלל. אלא שיש בחוק חור עצום, שמועדונים גזעניים מנצלים אותו. הם לא אומרים "אתה לא נכנס" אלא "חכה בצד", ואז מייבשים אותך ומשפילים אותך שעות, כשאחרים, לבנים יותר, זורמים פנימה באין מפריע. החוק שלי [5] מונע גם את הסידור הזה, ומחייב להכניס אנשים לכל מקום – מועדון, בית חולים, מסעדה – על פי הסדר ותו לא.
החוק שלי לא עבר בכנסת הקודמת. הממשלה התנגדה כי היו כל מיני שרים בטחוניסטיים שאמרו שזה לא יאפשר לחסום עבריינים בכניסה. בינתיים העבריינים חוגגים וציבור שלם הוא קורבן חוזר ונשנה לגזענות. בכנסת הזאת הנחתי שוב את אותו חוק בדיוק, הפעם יחד עם ידיד טוב שלי, חבר הכנסת שלמה מולה מקדימה, אגב, הח"כ היחיד בקדימה שמעיד על עצמו שהוא סוציאליסט. מולה עצמו הוא ממוצא אתיופי כך שהוא יודע היטב למה מכוונת הצעת החוק, והוא ואני נקדם את החוק מייד בתחילת המושב.
מוטי התלהב מהרעיון שמה שקרה לו עשוי להוות פריצת הדרך שתגרום לחוק הבסיסי הזה לעבור סוף סוף. הוא נכון לפעולה, יחד עם אריה. אבל בלעדיכם זה לא יעבוד. אז קדימה, תנו להם כתף ותקשרו אתם ישירות או באמצעותי.
קישור:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה