ממידע אמין שהגיע למערכת הבלוג עולה כי מזה זמן קיימים חילוקי דיעות בין חברת אוצר מפעלי ים בע"מ שהנה אחראית על תחזוקת נמל ת"א, מנהלת את הנכסים בנמל ת"א ומשכירה את המבנים בנמל לצדדים שונים. סיפור המעשה התחיל בקיץ 1999 כשחברת אוצר מפעלי ים שהנה חברה ממשלתית, השכירה את השטח הידוע כהאנגר 19 לחברת שבא-ים, יצור ושיווק ציוד צלילה בע"מ לתקופה של 7 שנים. במהלך שנת 2004 נחתם הסכם שהאריך את הסכם השכירות עד למאי 2011.
החל משנת 2004 נחתמו הסכמים בין חברת שבא ים לחברת גלינה בר, כאשר חברת שבא ים משכירה לחברת הגלינה בר את מרבית השטח בשכירות משנה עד למאי 2011 (למעשה פרט מחנות קטנה שנותרה בשימוש חברת שבא-ים, מרבית השטח הושכר לגלינה). חברת גלינה בר הפעילה במקום מסעדה ובהמשך מגה-בר.
כשהסתיימה תקופת השכירות פנתה חברת אוצר מפעלי ים לחברות הגלינה ושבא ים בבקשה לפנות את הנכס ולהחזיר את החזקה בו לידי בעלת המקום (אוצר מפעלי ים).
בשלב זה התפתחה תכתובת עניפה בין הצדדים כשמועדון הגלינה בר מעלה את הטענות הבאות:
- הושגה הסכמה בע"מ המאריכה את הסכם השכירות בשלוש שנים נוספות לאחר מו"מ שהתקיים עם נציג בכיר בחברת אוצר מפעלי ים שבינתיים פרש מתפקידו. לטענת המועדון, הסכם זה מחייב את חברת אוצר מפעלי ים.
- לאור ההסכמה כאמור לעיל, השקיע המועדון כספים רבים בשיפוץ המקום (דבר שלטענתם לא היה נעשה אלמלא ידעו על הכוונה לפנותם).
- מועדון הגלינה עמד בכל הדרישות שחברת אוצר מפעלי ים דרשה ובין היתר הסכים להעמיד את שטח המועדון גם בשעות היום ואף הסכימו לשלב פעילות למען הקהילה.
- בתגובה לטענת חברת אוצר מפעלי ים טענה כי כחברה ממשלתית היא חייבת לקיים מכרז בנוגע למקום, הציג מועדון (למיטב הידיעה) חוות דעת משפטית לפיה בנסיבות שנוצרו, חברת אוצר מפעלי ים איננה חייבת לקיים מכרז למרות היותה חברת ממשלתית.
- הדרישה לפינויי הנכס לוקה בחוסר תום לב וקיים חשש כי שיקולים אינטרסנטים הם העומדים מאחרי ההחלטה לפנותם.
- מועדון הגלינה הנו העסק המצליח ביותר בנמל ת"א ומזוהה עם הנמל באופן בולט, כך שהפסקת פעילותו תגרום לנזק תדמיתי וכלכלי לנמל לאור יכולת המועדון למשוך לנמל מאות אלפי מבקרים בשנה.
- סגירת המועדון תגרום לנזק בלתי הפיך לבעלי המקום ותפגע במקור פרנסתם של עשרות עובדי הגלינה.
- סגירת מועדון הגלינה תגרום אף לנזקים כבדים לעסקים אחרים בנמל הנהנים מהפופולאריות של מועדון הגלינה ואף תפגע בחברת אוצר מפעלי ים הנהנית לטענת המועדון מדמי שכירות גבוהים וקיים ספק רב אם גופים אחרים יוכלו לשכור את המקום בסכומים דומים.
עקב כל האמור הוגשה לבית המשפט בת"א ע"י מועדון הגלינה וחברת שבא ים תביעה לסעד הצהרתי לפיה נכרת מחייב בין חברת אוצר מפעלי ים למועדון הגלינה לפיו הוארכה תקופת השכירות בין הצדדים עד לקיץ 2014 וכי דרישת אוצר מפעלי ים לפנותם ממקומם נעשתה שלא כדין. בהמשך, בתחילת שנת 2013 נמחקה תביעה זו.
חברת מפעלי אוצר ים הגישה תביעה לפינוי המושכר ע"פ פרק ט"ז4 לתקנות סד"א העוסק בפינוי מושכר בצורה מהירה. תביעה זו הסתיימה בסופו של דבר בפשרה.
חברת מפעלי אוצר ים הגישה תביעה לפינוי המושכר ע"פ פרק ט"ז4 לתקנות סד"א העוסק בפינוי מושכר בצורה מהירה. תביעה זו הסתיימה בסופו של דבר בפשרה.
מספרי התביעות:
- תביעה לפינוי מושכר, אוצר מפעלי ים נגד גלינה בר ואח' - ת.א. 19680-07-12 שלום ת"א.
- תביעת לסעד הצהרתי גלינה בר ואח' נגד אוצר מפעלי ים - ת.א 46426-03-12
תגיות: אוצר מפעלי ים, אסף מזרחי, גלינה בר, נדב שצר, ניסן לרידו, נמל ת"א, עו"ד אורן פסקל, עו"ד אורן חזן, טל גולן, אודי אדדי, שבא ים, תביעה לפינוי מושכר,פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, חוות דעת משפטית, קיום מכרז לחברה ממשלתית, סעד הצהרתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה